• Simon Kotlerman

לישראל אסור להחמיץ את תוכנית מרשל הסינית

מעורבות ישראל בפרויקט מתבטאת בהצטרפותה לבנק אסיה להשקעות תשתיות (AIIB) ב-2016. בכך, היא נהפכה לאחת מ-57 המדינות המקימות של הבנק. עם זאת, חשוב שממשלת ישראל תהיה ערה לסיכונים.

בסוף אפריל התקיימה הפסגה השנייה של היוזמה הסינית "החגורה והדרך" בבייג'ין, שבה השתתפו 36 ראשי מדינות ועוזריהם במטרה לקדם שיתופי פעולה בינלאומיים בפרויקט התשתיות הגרנדיוזי, שהוכרז זה מכבר כפרויקט ההשקעה הבינלאומי השאפתני ביותר של סין ואף כ"תוכנית מרשל" של המאה ה-21. ואולם ישראל נעדרה מהפסגה, ככל הנראה על רקע תמיכתה ארוכת השנים של סין במדינות הערביות בסכסוך הישראלי־ערבי. האם יש לנו מקום להשתלב בפרויקט המשמעותי על אף הקשיים? נראה שכן, ואף מדובר בהזדמנות היסטורית - אך עליה להזדרז.


מעורבות ישראל בפרויקט מתבטאת בהצטרפותה לבנק אסיה להשקעות תשתיות (AIIB) ב-2016. בכך, היא נהפכה לאחת מ-57 המדינות המקימות של הבנק - יוזמה שסין יזמה במטרה לעודד השקעות במדינות על ציר הפרויקט. להצטרפותה של ישראל כחברה בבנק יש חשיבות פוליטית וכלכלית לא רק בהקשר המזרח התיכון, אלא גם בהקשר לשיתוף פעולה נרחב יותר באסיה. בעבר, נתקלה ישראל בהתנגדות מצד המדינות האסייתיות המוסלמיות בניסיונות להצטרף לבנק האסייתי לפיתוח (ADB), לכן נראה כי הצטרפותה ל-AIIB מאותת על פיתוח הזדמנויות עסקיות חדשות עבור ישראלים באסיה ויצירת נקודות מפגש שלא היו אפשריות בעבר לשיתוף פעולה כלכלי בין ישראל למדינות האסייתיות המוסלמיות.


אבל למה כל כך חשוב שלא נפספס את הרכבת הסינית? על אף שמתווה הפרויקט המקורי אינו כולל את ישראל במפותיו, זכו הסינים במכרז לניהול נמל חיפה ובניית נמל אשדוד - ולהשקעות אלה יש אינדיקציה ברורה לתוכנית סינית אסטרטגית רחבה בישראל. כיום עובר מתווה הפרויקט דרך תעלת סואץ הצרה והקרובה לאזורים עוינים בצפון סיני, אך קידום בניית מסילת הרכבת בין אשדוד לאילת (שהוכרזה כבר לפני עשור על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו) עשוי ליצור אלטרנטיבה אמיתית עבור הסינים ולהסיט את המתווה לאילת. אגב, נשיא מצרים עבד אל־פתאח א־סיסי דווקא השתתף בפסגה ואף חתם על הסכמים נוספים.


אשדוד זה מובן, אבל איך חיפה קשורה? טוב ששאלתם. באפריל 2017 הוצגה לראשונה יוזמת "מסילות לשלום אזורי" על ידי שר התחבורה, ישראל כ"ץ, המבקשת לחבר את מדינות המפרץ הפרסי, סעודיה וירדן לנמל חיפה במסילות רכבת כתחלופה לנתיב הסחר הימי האירופי־ערבי המקיף את חצי האי ערב ונאלץ להיקלע לכוחות שיעים בקרבת חופי תימן, העוינים את הממשל הסעודי והציר הסוני המתון.


כשנה לאחר הצגת היוזמה, במאי 2018, נחתם מזכר הבנות בין סין לעומאן, שלפיו הסינים יקימו נמל ואזור כלכלי מיוחד בעומאן בהשקעה של 10 מיליארד דולר, שישמש נקודת עגינה לספינות הסיניות בדרכן למזרח אפריקה. ואולם לאור שיתוף הפעולה הנרקם בין ישראל לעומאן, נראה כי להשקעה סינית זו יש חשיבות כלכלית ואסטרטגית גבוהה אף יותר, וייתכן כי היא עשויה להסיט את מתווה הפרויקט לחלוטין ולשים את ישראל לנקודה מקשרת מרכזית ובלעדית לאירופה. סיטואציה כזאת נהפכה סבירה אף יותר לאור הכרזת דובאי בפסגת אפריל בדבר השקעות משותפות עם סין בסך 3.4 מיליארד דולר.


עם זאת, לצד היתרונות הרבים במעורבות פוטנציאלית של ישראל ביוזמת החגורה והדרך ושיתוף הפעולה עם סין, חשוב שממשלת ישראל תהיה ערה לסיכונים מצד הרפובליקה הקומוניסטית - הביקורות הנוקבות על אסטרטגית "מלכודת החוב" שבה היא מואשמת; שאיפותיה המודיעיניות; חוסר המחויבות המשפטית; וחשוב מכל, חתירה תחת בת הברית החשובה ביותר של ישראל, ארה"ב.


הכתבה פורסמה במקור בעיתון דה מרקר.